יש ספרים שמההתחלה מושכים את העין בגלל הכריכה הצבעונית שלהם, ויש סופרים שמהקריאה הראשונה מתאהבים בהם. במקרה שלי עם דיינה ג'פריס – לא כך התחיל הסיפור.
הסיפור שלנו מתחיל לפני כמעט שלוש שנים, כשקניתי את ספרה המתורגם הראשון, "אשתו של מגדל התה". לכאורה עוד ספר בנישה שלי של הרומנים ההיסטוריים, ועם כריכה יפה וסגולה. באותה תקופה רכשתי ספרים רבים מאותו הז'אנר, עדיין לא החלטתי להתחייב לסופרים מעטים ולקחתי כל ספר שבא ליד. את אשתו של מגדל התה רכשתי כי הרבה לקוחות קנו אותו, כולם דיברו עליו, והחלטתי שגם אני צריכה לנסות. אך התאכזבתי, לא הבנתי על מה כולם מדברים, תחילת הספר פשוט לא זרמה לי ורציתי להפסיק (לא באמת, הרי אני לא מסוגלת להפסיק לקרוא אפילו את הספר הגרוע ביותר, בשל התקווה שמשהו ישתפר בהמשך). הגעתי לחנות ספרים ושמעתי לקוחות מפארות את הספר, ושאלתי אותן "להמשיך ולנסות?", הן אמרו לי שכן! הספר באמת לא מוכיח את עצמו בארבעים העמודים הראשונים, אבל אסור לי להכנע משום שהספר מדהים! וואלה שכנעו אותי, וטוב שכך היה.
בלי ספוילרים מיותרים, הרי התכנסנו כאן כדי לדון בספר אחר, אך בכל זאת אגיד כמה מילים על ספריה של ג'פריס. דיינה ג'פריס היא סופרת בריטית שגדלה במזרח, ולמרות שחזרה לאנגליה בגיל 9, אהבתה לדרום-מזרח אסיה לא פסקה, ומשם מגיעה השראתה לכתיבת ספריה.
מאחר ורוב הרומנים ההסטוריים שקראתי מתרחשים בתקופת מלחמת העולם השנייה באירופה, זהו שינוי מרענן עבורי לקרוא ספרים שעלילתם מתרחשת בתקופת זמן אחרת והנוף שלה אקזוטי וסוער.
אשתו של מגדל התה לוקחת אתנו אל ציילון, סרילנקה של היום. "בתו של סוחר המשי" מספרת לנו על ויאטנם בתקופת השלטון הצרפתי, ו"סודה של אלמנת הסנפירים" מחזיר אותנו אל ציילון ואל אשתו של מגדל התה בתפקיד אורח, ולכן מומלץ לקרוא אותו ראשון כדי להימנע מספוילרים מיותרים.
והפעם ג'פריס לוקחת אותנו אל בורמה, מיאנמר של היום. בניגוד לספריה הקודמים, שכבר משם הספר אפשר להבין שיש כאן דמות נשית חזקה ברקע, וכמובן שהז'אנר שלה הוא רומן הסטורי, כאן הרגשתי שמשהו הולך להיות שונה. תדמיינו שבמקום הכירכה הצבעונית והיפה יש כרירכה שונה, כהה וקודרת – והנה קיבלתן ספר מתח. ומה אם אני אגיד לכן שאם תורידו את התיאורים היפים שבספר, ותקראו אותו בקצב מהיר, זה בדיוק מה שתקבלו. הספר החדש של ג'פריס הוא ספר מתח בתחפושת של רומן היסטורי. ואתן יודעות מה? דווקא אהבתי את זה.
ועכשיו לתקציר: אנאבל, צעירה בריטית שמאבדת את הוריה בגיל צעיר, מגלה להפתעתה כתבה ישנה בין ספריו הישנים של אביה, ובה כתוב על תינוקת שנחטפה בגינת הוריה בבורמה. אנאבל יוצאת למסע בעקבות אחותה הגדולה והאבודה ביבשת אחרת ולא מוכרת, ובמהלכו היא לומדת על מי לסמוך, במי לחשוד, וכמובן – להקשיב ללב שלה. אוקי, אז יש פה קצת מהרומן, אבל תסכימו איתי שזו לגמרי עלילה של ספר מתח!
אני חושבת שאפשר להכריז בזאת על דיינה ג'פריס כאחת הסופרות האהובות עלי. לא רק שכל ספר שלה מושך אותי יותר ויותר, ואני בולעת את הספרים שלה יותר ויותר מהר, אלה שהיא לוקחת אותי אל מדינות בהן עוד לא ביקרתי אבל אני מכניסה אותן לרשימה, והיא מלמדת אותי עם אירועים היסטוריים שלא ידעתי שקרו. אם אני יכולה לקבל ערך מוסף מהספר מעבר להנאה – זהו פלוס גדול מבחינתי.
אני ממליצה לכן לפנות את הסופשבוע ולהתכרבל בספה או במיטה, כי הספר הזה יישאב אתכן פנימה.
האם קראתן את "האחות האבודה" או ספר אחר מספריה של דיינה ג'פריס? ספרו לי בתגובות למטה ☺
